מאמרים>> כלכלה, משפט, תורת המשחקים ומה שביניהם

כלכלה, משפט, תורת המשחקים ומה שביניהם

ההבנה כי עולם המשפט אינו מנותק מעולם הכלכלה וכי פסקי דין מושפעים משיקולים כלכליים ומנגד, בעלי השלכות על חיי המסחר והעסקים הדינמיים, תופסת מקום יותר ויותר תאוצה.

דוגמא לכך ניתן לראות בשני פסקי דין שיצאו לאחרונה ששניהם עוסקים בתביעות לפירוק שותפות עסקית- באחד מהם אף נעשה שימוש בתורת המשחקים לפתור את סכסוך השותפים.

המקרה הראשון, עא 6069/21  מיכה לוי נ' יצחק לוי (ניתן ביום 21.6.22 בבית המשפט העליון),

מפרנס את הערכאות המשפטיות שנים ארוכות- סכסוך שותפים מר בין האחים יצחק ומיכה לוי, בעלי חברות משפחתיות המחזיקות נכסי נדל"ן כגון מלון, דיור מוגן ואולם שמחות.

במסגרת הסכסוך ביניהם טען יצחק לקיפוח זכויותיו ודחיקת רגליו מן החברה המשותפת, קיפוח שמתבטא לטענתו בפעולות אסורות שביצע מיכה כגון: משיכות כספיים במסווה תשלום לביתו; דיווחים פיקטיביים; העמסת הוצאות נסיעה פרטיות ושימוש בנכסי החברה (לינה בסוויטה וכו').

יצחק עתר בתביעת קיפוח במסגרתו עתר להסרת קיפוח, בקש להורות על הפרדת כוחות ולמעשה על פירוק השותפות העסקית ביניהם, כפי שיקבע בית המשפט.

ראשית, עמד בית המשפט על השיקולים השונים בבחירת מנגנון ההיפרדות, האם לצוות על מתן סעד של רכישה כפויה ובעיקר- למי מבעלי המניות תינתן הזכות לרכוש את חלקו של שותפו בעל כרחו.

המדובר ברשימה שאינה סגורה וכוללת: שיקולי צדק; תום הלב וניקיון הכפיים של כל צד; נכונותו של צד לפתור את הסכסוך בדרכי שלום; מידת הקיפוח; האחזקות של כל צד וגובה השקעתו; התועלות שיפיק כל צד מול הנזקים שייגרמו לכל צד כתוצאה מהסעד שיינתן; נזקים שייגרמו עקב כך לצדדים שלישיים כמו עובדים וספקים; הזיקה המיוחדת של כל צד לחברה או לתחומי עיסוקיה; ופערי הכוחות בין הצדדים – הן פערי כוחות כלכליים והן פערים במישורים אחרים

בית המשפט חזר על כך כי במקרה של קיפוח לבית המשפט שיקול דעת גמיש וקשת שלמה של סעדים שהוא יכול להגיש. החל מרכישה כפויה ועד הסרת קיפוח.

אחת השיטות היא התמחרות סימולטנית: במסגרת לכל אחד מן השותפים יש הזדמנות שווה לרכוש את מניותיו של השני ולקנות אותו "החוצה". כל אחד מן השותפים מכניס למעטפה סגורה את הצעתו בדבר המחיר שיש לרכוש את מניותיו של השני ובאופן סימולטני, המעטפות נפתחות ביחד ואז מתבצעת התמחרות בה זוכה מי שהציע את המחיר הגבוה.

אבל כאן נקט בית המשפט בשיטה שונה התמחרות בשיטת "מכרז המחיר השני". שיטה זו נהוגה בתורת המשחקים ופותחה ע"י זוכה פרס נובל לכלכלה. בשיטה זו המנצח לא זוכה במחיר הגבוה ביותר בו נקב אלא המחיר הוא אחר- הזוכה קונה את הנכס (מניות השותף השני בעניננו) במחיר הציע הצד המפסיד

מה ההגיון? המטרה היא להתמודד עם המצב שבו כל אחד מציע לקנות את מניות השני במחיר שהוא נמוך יותר מן השווי הריאלי. כלומר, מטבע הדברים, הרוכש הרי מעונין לשלם כמה שפחות, אז הוא יציע לרכוש את חלקו של שותפו במחיר נמוך מהשווי האמיתי שלהם.

לכן, אם כל אחד מן המשתתפים בהתמחרות ידע שאם הוא זה שיפסיד בהתמחרות, המניות שלו ירכשו במחיר שבו הוא עצמו הציע לקנות את מניותיו של השני והוא עצמו מסתכן בקנייתו החוצה במחיר נמוך, כדאי לו להציע מחיר ריאלי ולא מחיר שלא משקף את השווי האמיתי של המניות.

בדרך זו – של "מכרז מחיר שני"- כל אחד מהשותפים-המתמחרים, לוקח בחשבון שאם יפסיד בהתמחרות הוא עלול לצאת בחסר ויקנו אותו במחיר נמוך, ולפיכך יש לו תמריץ להציע בהצעתו לרכישת חלקו של השני, מחיר שהוא קרוב יותר למחיר הריאלי ולשווי האמיתי של המניות. (שכן אם הוא יפסיד יקנו את חלקו במחיר שהוא עצמו הציע ואם ינסה "לדפוק" את שותפו בכך שינס לקנות אותו בזול הוא עלול למצוא עצמו "נדפק" כשקונים אותו בזול).

ובחזרה לעניננו- ראשית, חזר בית המשפט קבע כי יש להורות על היפרדות, גם אם התובע לא בהכרח קופח. מספיק שיחסי הצדדים הגיעו למבוי סתום למשל במקרה של סחטנות שלא מאפשר לחברה תפקוד יעיל ופוגע בשוויה, כדי להורות על פירוק שותפות עסקית.

בנסיבות הענין ולאחר שקילה של שיקולי תום לב, ניקיון כפיים ויושר, נקבע כי זו השיטה, בכך שתיתן הזדמנות שווה לכל אחד בהתמחרות לרכוש את חלקו של השני ובצורה היעילה ביותר כלכלית. באשר לדרך שבה תתבצע ההתמחרות, החזיר בית המשפט העליון את הדיון לבית המשפט המחוזי שיקבע את מנגנון הביצוע ומתן הוראות לקיום ההתחרות בשיטת "מחיר המכרז השני".

מכאן לפסק הדין השני, הממחיש כיצד שיקולי בית משפט מותאמים לאופי הייחודי של עולם העסקים והשוק הספציפי בו דנים. תחום ההייטק בכותרות בשנים האחרונות ומושך תשומת לב רבה כולל סכסוכי שותפים ותביעות שונות.

כשם שההייטק מהווה את הכלכלה החדשה וחוקי הכלכלה הישנה לא חלים עליו, כך גם תחום המשפט, מתאים את הכללים לשוק זה, תוך הבנה והכרה של בתי המשפט שכללי משפט מסורתיים, חייבים לעבור התאמה עת עסקינן בשוק דינמי, רווי סיכון ומתחדש זה. כך, בסוגיות שונות, כגון מצגות משקיעים וגילוי נאות, הסכמי מייסדים וכך גם בסוגית פירוק שותפות עיסקית שנדונה ב חדלת 50032-09-22 פאוורמט טכנולוגיות בע"מ נ' technology innovation partners LLC1  (בית המשפט המחוזי מחוז מרכז, מיום 16.11.222, מפי כב' הש' עירית וינברג-נוטוביץ)

במסגרת סכסוך שותפים בחברת הסטארט-אפ פאוארמט  (Powermat)ביקשו חלק מהשותפים לבצע פירוק שותפות עסקית. הדרך שבה עשו זאת היא במסגרת הליך חדלות פרעון, בה טענו כי החברה חדלת פרעון, יש להורות על מינוי מנהל הסדר, כינוס אסיפות נושים ואישור הסדר חוב במסגרתו אחת השותפות, תזרים לחברה מימון של כ-30 מליון דולר (במצטבר).

קבוצת בעלי המניות היריבה, שלא היתה זכות ווטו בענינים מסויימים בחברה, טענה כי החברה חדלת פירעון, מנסים להציגה כך על מנת "להתגבר" על זכות הווטו שיש לה וכי עסקינן במצב של מבוי סתום שהאכסניה המשפטית המתאימה לבירורו היא תביעה להסרת קיפוח.

לכאורה, החברה אכן החברה עונה על התנאים של חדלות פרעון- היא היתה בחדלות פרעון תזרימית ועיקר נכסיה הם בחוזים ארוכי טווח.

לכאורה, לפי הכללים הרגילים החברה חדלת פרעון, ברם בית המשפט בגלותו הבנה מעמיקה למאפיינים שוק ספציפי זה, דחה את הבקשה לחדלות פרעון תוך שהוא קובע אמירות עקרוניות שחורגות בהרבה מעבר לסכסוך הנדון ובעלות משמעויות רוחב לעתיד לבוא-

נקבע, כי ידוע שחברות הזנק, הינן חברות גירעוניות בשנותיהן הראשונות והן מתקיימות מכספי השקעות עד אשר הן הופכות רווחיות. כך גם פעלה החברה עד לסכסוך שהתגלע בין בעלי המניות, מבלי שנשמעה, קודם לכן, טענה מצד מי מהצדדים כי החברה חדלת פירעון.

בנוסף, לחברה נכסים בעלי ערך רב ואך בשלהי שנת 2021 צויין על ידי החברה כי שוויה הוערך בסך של כ-1.4 מיליארד דולר. הודגש מפורשות, כי עסקינן בחברת הזנק שקושי תזרימי זמני, כפי שקורה לא אחת בחברות מעין אלה, אינו מעיד בהכרח על חדלות פירעונה ובמצב דברים זה, לא מתקיים התנאי המקדים בדבר חדלות פירעונה של החברה. בית המשפט סיכם, כי לא ניתן להשתחרר מהרושם כי הבקשה משמשת כלי במאבק בין שתי קבוצות בעלי המניות ועל כן נדחתה הבקשה.

לסיכום: אין ספק שבסכסוכים בתחום ההייטק והון סיכון, מושכלות יסוד של שנים רבות, כבר לא רלוונטיות לכלכלה החדשה ודינמיות המשתנה של הדברים. יותר ויותר מגלים בתי המשפט הבנה כלכלית תוך שהם מתאימים את הפסיקה והכללים הרגילים לתחומי הכלכלה החדשים.

 

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אתכם

  • אחרי המבול? חובת ההגינות של בעל שליטה במכירת חברה

    מאמר על פסק דין שהיכה גלים וממשיך להסעיר את העוסקים בדיני חברות ובמשפט מסחרי- בפעם הראשונה בית המשפט העליון קובע…

    קרא עוד >>
  • הכסף מדבר

    סוגית קיפוח המיעוט אגב דילול בעלי המניות, מהווה מקור לא אכזב לסכסוכי שותפים וכר נרחב לפירוק שותפות עסקית. פסק דין…

    קרא עוד >>
  • אם אין קמח – אין חברה

    דירקטורים, בעלי שליטה, מיעוט ומה שביניהם שני פסקי דין מהעת האחרונה מחדדים את אחריותם של הדירקטורים, הן הדירקטורים מטעם בעלי…

    קרא עוד >>

מוזמנים ליצור עימנו קשר

תפישת עולמי המקצועית מושתתת על ראיה ארוכת טווח, בבחינת “סוף מעשה במחשבה תחילה”. אין תיק דומה למשנהו, כל אחד הוא עולם ומלואו- ואני לא שוכח זאת לרגע.

שילוב של עומק משפטי ויצירתיות עם הסתכלות רחבה ומתמדת “מבלי להוריד את העיניים מהמטרה”, הם שמעניקים ללקוחותי יתרון “בלתי הוגן” על פני יריביהם.

ליצירת קשר