מאמרים>> קיפוח רוב, קיפוח מיעוט ומה שביניהם

קיפוח רוב, קיפוח מיעוט ומה שביניהם

סימני נפט או:

על קיפוח רוב, קיפוח מיעוט ומה שביניהם

שני פסקי דין שיצאו בחודשים האחרונים בבית המשפט העליון מזכירים לנו ש: א. בית משפט מעדיף במקרה של סכסוך שותפים להורות על פירוק שותפות עסקית לרבות בדרך של רכישה כפויה או התמחרות כחלק מסל רחב וגמיש של סעדים; ב. למיעוט בעלי המניות יש לא רק זכויות אלא חובות ועילת הקיפוח קיימת גם לבעלי השליטה שעלולים להימצא במצב של קיפוח זכויותיהם.

המקרה הראשון נשוא פסק הדין עא 94/20 טוביה לוסקין נ' גבעות עולם נפט בע"מ (ניתן ביום 18.8.22 בבית המשפט העליון).

גבעות עולם היא חברה פרטית העוסקת בחיפושי נפט. היא מהווה את השותף המנהל- הכללי של שותפות ציבורית העוסקת בכך בחיפושי נפט ונמצאת בבעלותם של לוסקין בעל מניות המיעוט ומשפחת בן דוד בעלת השליטה.

לוסקין הוא גאולוג ועוסק שנים בחיפוש נפט נכנס לשותפות עם משפחת בן דוד בחברה. הסכם המייסדים והתקנון נקבעו לפני כ- 30 שנה כאשר הצדדים נכנסו לשותפות ביניהם והחשוב לעניננו הוא שהמילה האחרונה בנושאים מסויימים ניתנה ללוסקין באופן שלמעשה מעניק לו זכות וטו. יצוין כי המערכת ההסכמית שלמעשה כובלת את שיקול דעתם של הדירקטורים, מנוגד לחובות החלות על הדירקטורים בחברה וכן מרוקנת מתוכן את תפקידם של הדח"צים הדירקטורים החיצוניים, ולא חוקית בהיותה מנוגדת לשינוי שנעשה בחוק החברות בענין זה.

ברבות השנים נוצר מצב, שללוסקין זכות וטו בה הוא השתמש, דבר שהביא לשיתוק פעילותה ולסיכון המשך קיומה. לאור הצורך הדחוף בהצלת החברה והחשש מקריסתה, הזרימה קבוצת הרוב כספים ודיללה את חלקו של לוסקין בהון המניות. לוסקין עתר לבית המשפט המחוזי ובקש לקבוע כי ההסכם בין הצדדים- המעניק לו זכויות עודפות לרבות וטו- שריר וקיים וכי יש לאוכפו.

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, נדחתה תביעתו של לוסקין לביטול הדילול ונקבע כי אותם סעיפים שלא חוקיים יימחקו שאר הסעיפים יוותרו על כנם והשותפות תמשיך לפעול. המשמעות: מעמדו של לוסקין הורע, שכן הסמכות הבלעדית המקצועית והווטו שניתן לו בהסכם המייסדים נלקחו ממנו.

לוסקין הגיש ערעור לביהמ"ש העליון שקבע כי אכן לא ניתן לתת ללוסקין את מבוקשו ודחה את דרישתו הדווקנית לקיים את מערכת ההסכמים שנחתמה לפני שנות דור –שסותרת כאמור את החוק כיום- ונותנת לו זכות וטו תוך פגיעה בתפקידם של הדירקטורים החיצוניים.

אלא שבית המשפט העליון לא עצר פה אלא הלך לקראת לוסקין ופסק על מתן סעד של פירוק שותפות עסקית ועל הפרדה – בדעת רוב של השופטות דפנה ברק-ארז ויעל ווילנר, נקבע כי גם אם דרישתו של לוסקין לא מוצדקת, הרי שלאור הפגיעה בבסיס ההסכמה שעמדה ביסוד המערכת ההסכמית וכינון השותפות בינו ובין קבוצת הרוב, יש להפריד כוחות במסגרת מנגנון של רכישה כפויה. מנגנון זה נועד למקרים בהם, מערכת היחסים הבלתי אפשרית בין השותפים ואובדן האמון, מובילה לשיתוק, פוגעת בחברה ובציבור המשקיעים, ועל כן יש לבצע הפרדת כוחות.

הבעיה היתה  שהצדדים עצמם – הן לוסקין וכמובן בעלי השליטה- לא עתרו לסעד הזה ולכאורה כלל לא ניתן היה להעניק אותו ולפסוק על היפרדות, שכן עפ"י ההלכה המשפטית הקיימת, בית המשפט לא מעניק סעד שהצדדים לא בקשו אותו. ברם, דעת הרוב סברה שלהותיר את לוסקין ללא זכויות הווטו וללא הסמכויות המקצועיות שלו- פוגעות בהסכמות המקוריות בין הצדדים ואת הציפיות הסבירות שהיו ללוסקין בזמן שנכנס לשותפות לפיו יהיו לו זכויות עודפות וסמכויות בלעדיות. לכן, בלוליינות משפטית גמישה ביותר, נקבע שכן יתבצע מנגנון של רכישה כפויה (או התמחרות)- זאת לפי הערכת שווי שתתבצע לחברה ועל בסיסה, ירכשו בעלי מניות הרוב את חלקו של לוסקין ויקנו אותו "החוצה".

יצוין כי בפסק הדין יש דעת מיעוט של השופט סולברג- זה קבע שמכיוון שהצדדים לא עתרו לרכישה כפויה (שלמעשה מהווה פירוק שותפות עסקית), יש קושי משפטי ליתן את הסעד שהצדדים לא בקשו כלל (בנוסף לקושי מעשי ועובדתי להורות על רכישה כפויה) וסבר כי יש לדחות הערעור.

המסקנה: כאשר בית המשפט רוצה להגיע לתוצאה כלשהי הוא מוצא את הדרך לכך- בעניננו הפרדת כוחות, בין ברכישה כפויה ובין בהתמחרות שתוביל ל"קניתו החוצה" של בעל מניות המיעוט.

סיכום: לפסק הדין משמעות עקרונית שנוגעת לסכסוכי שותפים שחורגת מעבר למקרה הספציפי- פסק הדין מזכיר את מה שנוטים לשכוח והוא שעילת הקיפוח אינה עומדת רק לבעל מניות המיעוט אלא גם לרוב. כלומר, המיעוט לא תמיד צודק וגם למיעוט קיימות חובות כלפי בעלי השליטה ולחברה.  בדיני החברות מוכרת ומושרשת שנים עילת קיפוח המיעוט (או עושק המיעוט), אולם בית המשפט העליון מזכיר כי גם הרוב יכול להיות מקופח. במקרה בו המיעוט מונע מהרוב להשתתף בניהול החברה מדיר ומדיר אותו מקבלת ההחלטות במיוחד במצב של חוסר אמון בין הצדדים, "בעל המאה" אינו "בעל הדעה" נעדר השפעה על הנעשה בחברה ויש לכך השלכה על בעיית הנציג המוכרת בדיני חברות- מצב לא רצוי שאין להתירו.  אין ספק, שקביעה זו נאמרה בהקשר של לוסקין שעמד בצורה דווקנית על קיום המערכת ההסכמית כולל מימוש זכויות הוטו שלו, למרות שהדבר הביא לשיתוק החברה ואינו אפשרי מבחינה חוקית עפ"י המצב המשפטי כיום, שהשתנה מהמועד שבו נחתמו הסכמי המייסדים בינו לבין שותפיו בעלי השליטה.

חודשיים לאחר מכן, העקרון שמיעוט לא צודק מעצם היותו מיעוט וקיימת אפשרות גם לקיפוח הרוב, בא לידי ביטוי בהחלטה נוספת של בית המשפט העליון ( רעא 7089/22 ירון ברנד נ' איתי נגר מפי כב' הש' חאלד כאבוב, ניתן ביום 31.10.2022).

המדובר בסכסוך שותפים ותביעות הדדיות בין השותפים- בעל מניות המיעוט הגיש תביעה לפירוק שותפות עסקית, ובעל מניות הרוב הגיש בקשה באותו הליך לחייב את בעל מניות המיעוט להשתתף בהחזר הלוואות שנטלה החברה.

לטענת בעל מניות הרוב, מאז פרוץ הסכסוך הוא נושא באופן בלעדי בהחזר הלוואות שנטלה החברה, בעוד שותפו בעל מניות המיעוט, נטש את החברה והתנער ממחויבויותיו לשלם לספקים ולבנקים.

המדובר בהחלטת ביניים בטרם התברר הסכסוך ועל כן טען, בעל מניות המיעוט, כי יש לברר תחילה את הסכסוך כולו ובמסגרת פסק הדין הסופי לערוך את ההתחשבנות בין השותפים. כמו כן טען שהכספים תועלו לטובת חברות בבעלותו של בעל מניות הרוב ושימשו אותו.

בית המשפט דחה את טענותיו וקבע, כי ההלוואות ניטלו בזיקה ישירה לחברה המשותפת ועל כן על בעל מניות המיעוט להשתתף בהחזרים החודשיים, כאשר תשלומים אלו יהיו על החשבון עד שתיערך התחשבנות סופית בין השותפים (במסגרת פירוק שותפות עסקית).

ערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחה ונימוקיו של בית המשפט העליון מעניינים שכן הם ניתנ מעבר לצורך. בית המשפט העליון חזר והדגיש תוך שהוא מצטט דעת מלומדים בתחום דיני החברות כי: " טענת הקיפוח עשויה להיטען בידי כל בעל מניות ובגין כל קיפוח שאירע במסגרת פעילות החברה; בין אם אירע על ידי בעל שליטה, בין אם על ידי בעל מניות מיעוט (למשל בעל מניות סחטן) ובין בידי גורם אחר בחברה, דוגמת נושא משרה בה. ניתן בהחלט לאפשר שימוש בעילה זו אף בידי בעלי מניות הרוב בחברה, בטענותיהם, למשל, כנגד הדירקטוריון, כנגד נושאי משרה אחרים, ואף כנגד בעלי מניות מיעוט באותם מקרים שהחוק מקנה להם זכות הכרעה".

לסיכום: בניגוד למה שמקובל לחשוב ולמרות שעילת הקיפוח הקלאסית נתונה לבעל מניות המיעוט, הרי שגם בעל שליטה יכול לטעון טענת קיפוח ולזכות בקשת שלמה של סעדים לפי עילת קיפוח.

השורה התחתונה: יש לזכור כי גם למיעוט יש חובות וכי גם לרוב יש זכויות.

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אתכם

  • כסף קל – הפסדים קשים

    קוראי המאמרים שלי כבר רגילים לפרשיות שאני מביא ושעניינן אובדן השקעות מסוכנות, שמצאו דרכן לבית משפט. המשותף לכולן: הרצון לעשות רווחים…

    קרא עוד >>
  • אחרי המבול? חובת ההגינות של בעל שליטה במכירת חברה

    מאמר על פסק דין שהיכה גלים וממשיך להסעיר את העוסקים בדיני חברות ובמשפט מסחרי- בפעם הראשונה בית המשפט העליון קובע…

    קרא עוד >>
  • מי המלך?

    האם מוצדק שבעלי מניות הרוב יזרימו כספים למימון גירעונה של חברה בעוד בעלי מניות המיעוט לא עושים כן? והאם בנסיבות…

    קרא עוד >>

מוזמנים ליצור עימנו קשר

תפישת עולמי המקצועית מושתתת על ראיה ארוכת טווח, בבחינת “סוף מעשה במחשבה תחילה”. אין תיק דומה למשנהו, כל אחד הוא עולם ומלואו- ואני לא שוכח זאת לרגע.

שילוב של עומק משפטי ויצירתיות עם הסתכלות רחבה ומתמדת “מבלי להוריד את העיניים מהמטרה”, הם שמעניקים ללקוחותי יתרון “בלתי הוגן” על פני יריביהם.

ליצירת קשר