מאמרים>> על אחריות ונאמנות

על אחריות ונאמנות

על אחריותו של בנק לכספים המוחזקים אצלו בחשבון נאמנות של עורך דין במסגרת עסקת מכר של נכס מקרקעין עמדנו באחת הרשימות הקודמות, שדנה בתביעה שבסופה חויב בנק לשלם פיצויים.

נזכיר כי בעסקת מכר נכס חלק מסכום התמורה שמשלם הקונה נשמר בנאמנות אצל עורך הדין של המוכר עד לקבלת החזקה בדירה, להבטחת הרישום בטאבו על שם הקונה. מצב דומה נדון בפסק דין חדש שניתן בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (ת”א 38086-03-17 בכר ואח’ נ’ בנק דיסקונט לישראל בע”מ סניף תל אביב סיטי ואח’, מיום 31.1.21 ע”י כב’ הש’ פנינה נויבירט). גם כאן נמכר נכס וחלק מהתמורה הייתה אמורה לעבור לעורך דינו של המוכר, על מנת שיחזיק את הסכום בנאמנות עד לקבלת אישורי עירייה מהמוכר.

אלא מאי? הסכום שהעבירה הקונה וששולם על ידי אימה בסך 415,000 ש”ח לא הועבר לחשבון נאמנות אלא הועבר בטעות לחשבון שנחזה להיות חשבון נאמנות בהתאם לפרטים שמסר עורך הדין של המוכר. המדובר היה במסמך מזויף, ולמעשה החשבון היה חשבונו הפרטי של עורך הדין של המוכר. התברר כי עורך הדין של המוכר היה שקוע בחובות רבים, מסובך קשות, והכסף שהגיע לחשבונו הפרטי נעלם בידיו לבלי שוב. למרבה הטרגדיה, כעבור מספר שבועות הוא שלח יד בנפשו. המוכר, שכבר מסר את החזקה בדירה לקונה, נותר בלי הדירה וגם הפסיד את יתרת התשלום, שירד לטמיון.

מה עשה המוכר? כרגיל במצבים כאלה מחפשים את הכיס העמוק.

המוכר הגיש תביעת רשלנות נגד הבנק (בנק דיסקונט) ששני החשבונות נוהלו אצלו: הן החשבון של הקונה שממנו הועבר הכסף (“החשבון המעביר”) והן החשבון של עורך הדין שאליו הועבר הכסף (“החשבון הנעבר”).

בית המשפט קיבל את הטענה נגד הבנק וקבע כי הוא אחראי לנזק. פקידת הבנק בסניף המעביר העידה כי לו הייתה יודעת כי יש להעביר הכסף לחשבון נאמנות הרי שהייתה מוודאת שאכן מדובר בחשבון נאמנות. היות שבית המשפט השתכנע מעדותה של אימה של הקונה כי הבהירה לפקידה מפורשות כי ההעברה לחשבון נאמנות, הרי שהבנק הפר את חובתו זו והוא נושא באחריות. עם זאת נקבע כי לא היו סימני חשד שעל פיהם היה על הסניף הנעבר לסרב לקבל את הכסף ולאשר את פעולות עורך הדין. בית המשפט חזר על ההלכה העקרונית שהבנק חב חובת זהירות גם כלפי צדדים שלישיים שאינם לקוחות שלו.

נוסף לכך, בית המשפט ייחס אשם תורם של 20% לתובע – המוכר. זאת משום שמסר את החזקה בדירה, אף שמעולם לא ראה את האישור על פתיחת החשבון ולא ביצע כל בדיקה כי כספיו מובטחים.

זווית מעניינת נוספת בפסק הדין הייתה שאלת האחריות של עורך הדין של הקונה מול הבנק. הבנק טען כי עורך הדין של הקונה אחראי כלפיו – הבנק, ועליו להשתתף בפיצוי. נזכיר כי אחריותו של עורך דין לצדדים שלישיים שהם לא לקוחות הוכרה זה מכבר. לפני מספר חודשים עמד על כך בית המשפט העליון בפסק דין שבו צמצם את גבול האחריות של עורך דין וקבע כי עורך דין אינו בלש או חוקר פרטי.

במקרה שלפנינו, הבנק טען כי היה על עורך הדין של הקונה לזהות את הזיוף של הקולגה שלו, בא כוח המוכר, ולהזהיר את לקוחתו הקונה מהעברת הכסף לחשבונו. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי לא נפל כל רבב במעשי עורך הדין של הקונה, שכן לא היו כל סימני התראה או חשד על עורך הדין המועל, בא כוח המוכר, ולכן על בא כוח הקונה לא הייתה כל חובה להורות ללקוחתו שלא להעביר את התשלום או לשמור את הכסף בנאמנות אצלו. באופן עקרוני נקבע כי אין חובת זהירות של בא כוח הקונה כלפי הבנק, במיוחד כאשר הבנק עצמו לא הצביע על כל סימנים מקדימים למצבו של עורך הדין המועל, ועל כן עורך הדין של הקונה לא היה אמור לחשוד במשהו ובוודאי לא לבצע בדיקות רקע על אודות הקולגה שלו.

בסופו של דבר חויב הבנק בתשלום 80% מסכום התביעה וכן הוצאות בסך 40,000 ש”ח לתובע ו-22,500 ש”ח לעורך הדין של הקונה.

השורה התחתונה: לצד קביעת אחריותו של הבנק בעת ביצוע העברות, בייחוד לחשבונות נאמנות, פסק הדין מהווה חוליה נוספת ששמה גבול לחובת הזהירות של עורך דין, בוודאי כלפי מי שאינו לקוחו ובוודאי כאשר המדובר בבנק שלעורך דין אין כל קשר אליו. המדובר במגמה ברוכה שמנסה לשרש את התפיסה הרווחת כאילו עורך הדין אחראי כלפי כל דכפין וכי הוא אמור לשמש, מעבר לתפקידו, כבלש וחוקר פרטי.

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אתכם

  • מה מסתתר מאחורי ההבטחות לנכס נדל”ן “יפהפה” ו-“תשואה דו- ספרתית” בארה”ב?

    הרצון להבטיח את העתיד, גרם לאלפי ישראלים להשקיע בנכסי נדל”ן בארה”ב ולהישאר מרוששים. מתברר שחלומות לחוד ומציאות לחוד- מה קרה…

    קרא עוד >>
  • מבטחים היזהרו – אי התקנת אמצעי מיגון אינה שוללת כיסוי ביטוחי

    פעמים רבות מוצא עצמו מבוטח מתמודד עם חברת הביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח על מנת לקבל המגיע לו. טענה חביבה…

    קרא עוד >>
  • אל תהיה שותפי ואל תחשוק בחלקי

    האם הסכם למיזם עסקי שעדיין לא הבשיל ולא יצר פעילות יכול להקים חובה של אחד הצדדים לפצות את רעהו? במילים…

    קרא עוד >>

מוזמנים ליצור עימנו קשר

תפישת עולמי המקצועית מושתתת על ראיה ארוכת טווח, בבחינת “סוף מעשה במחשבה תחילה”. אין תיק דומה למשנהו, כל אחד הוא עולם ומלואו- ואני לא שוכח זאת לרגע.

שילוב של עומק משפטי ויצירתיות עם הסתכלות רחבה ומתמדת “מבלי להוריד את העיניים מהמטרה”, הם שמעניקים ללקוחותי יתרון “בלתי הוגן” על פני יריביהם.

ליצירת קשר