מאמרים>> כסף קל – הפסדים קשים

כסף קל – הפסדים קשים

קוראי המאמרים שלי כבר רגילים לפרשיות שאני מביא ושעניינן אובדן השקעות מסוכנות, שמצאו דרכן לבית משפט. המשותף לכולן: הרצון לעשות רווחים מהירים וכניסה להשקעות ספקולטיביות, מסובכות ומורכבות שבהן המשקיעים נעדרים ידע וניסיון.

כזהו המקרה שהגיע לאחרונה לבית המשפט המחוזי שבו נדחתה תביעה של משקיע שהפסיד כמעט 200,000 דולר ואף חויב בהוצאות משפט בסך 60,000 ש”ח (ת”א 39265-04-16 רון דראל נ’ רפאל קרימן ביהמ”ש הכלכלי בת”א, כב’ השופט אלטוביה מגן, פסק דין מיום 27.6.2021).

המשקיע-התובע השקיע במכשיר פיננסי רב סיכון, נגזרת של מטבע זר המכונה בפי העם “פורקס”, באמצעות פלטפורמה למסחר, זירת מסחר שהופעלה על ידי חברה אנגלית בשם פורקס קפיטל מרקט, כאשר ההשקעה נוהלה על ידי מנהלי השקעות מקומיים.

במקום לראות ברכה בעמלו ואת פירות תשואתו, הפסיד המשקיע תוך זמן קצר 71,000 דולר. הוא החליט להחליף את מנהל ההשקעות, והמשיך להשקיע באמצעות מנהל השקעות אחר ותוך זמן קצר הפסיד את יתרת כספו בסך 190,000 דולר.

בצר לו ובניסיון להחזיר את כספו הגיש תביעה בעילות שונות לרבות הפרות של חובת גילוי נאות, פעולה בניגוד עניינים והפרות חוק ייעוץ, ניהול ושיווק השקעות.

לטענתו לא הוסברו לו סיכוני ההשקעה, ולא שהיה מדובר בהשקעה ממונפת, ובנוסף שחברת קפיטל הייתה בניגוד עניינים היות שבינה ובין מנהלי התיקים סוכם כי העמלות שיקבלו יהיו עמלות ביצוע בגין כל פעולה שמבוצעת בחשבונו זאת בנוסף לעמלות רווח. כך שהיה תמריץ לקפיטל ולמנהלי התיקים לבצע מאות פעולות בחשבונות, פעולות שחסרות היגיון כלכלי, כדי להגדיל את העמלות.

לאחר שסקר בית המשפט את החוק והדין הרלוונטי: חובות גילוי ואמון, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות וכן הדרישה כי יש צורך בקשר סיבתי בין ההפרה של החוק על ידי מנהל ההשקעות לבין אובדן הכספים, נדחתה התביעה.

בפסק הדין נקבע, כי התובע קיבל אזהרות מפורשות במסמכים כתובים על הסיכונים, ידע שהוא יכול להפסיד את כל הכסף, ידע שיש ניגוד עניינים על נושא העמלות, על העמלות הכוללות, על עמלות הביצוע ועל עמלות הרווח, ועם זאת המשיך להשקיע לאחר ההפסדים והיה מודע לסיכון שנטל על עצמו.

יותר מכך, התובע בדק את החשבון כל יום, היה מודע לתנודות, לרמת המינוף ולהפסדים ולכן אין קשר סיבתי בין ההפסדים לבין אי-גילוי. היינו, שגם אם הופרה חובת הגלוי – וכאמור לא כך היה – לא אי-הגילוי הוא שגרם להפסדי התובע.

בית המשפט הדגיש, כי מי שבחר לקחת על עצמו סיכונים לאחר שקיבל גילוי נאות וקרא היטב את ההסברים, לרבות גורמי הסיכון שהודגשו באותיות קידוש לבנה, אין לו אלא לבוא בטענות לעצמו.

יצוין כי אף שזו התוצאה הסופית, ניתן לראות שדעתו של בית המשפט לא נוחה מהתוצאה.

בית המשפט מדגיש כי פסק הדין ניתן בהינתן המצב המשפטי הקיים, חופש ההתקשרות החוזית והאוטונומיה של הפרט להשקיע כאוות נפשו ובלבד שהוא יודע את הסיכונים, כאשר יש גבול למידת הפטרונות שבית המשפט, המחוקק והרגולטור יכולים להטיל על מי שבוחר להיכנס לזירות מסחר רוויות סיכון. לצד זאת, בית המשפט מצביע מפורשות על ההטיות הפסיכולוגיות הקבועות בטבע האדם, על חוסר הרציונליות בקבלת החלטות, וקורא למחוקק ולרגולטור לבחון מפעם לפעם את כללי ההשקעה ולהטיל הגבלות על השקעות מרובות סיכון.

לדעת כותב שורות אלו, בהערתו זו מזמין למעשה בית המשפט את התובע להגיש ערעור ואת ערכאת הערעור להתערב, היות שכאמור התוצאה קשה היא. לכן, ייתכן מאוד שפסק הדין יתהפך בערעור.

ומה אנחנו יכולים ללמוד מהפרשה?

מי שלא מוכן לקחת סיכונים ולהיות מוכן לכך שאולי יפסיד את כספו – שלא יחפש “להביא מכה”. על אנשים להשקיע במה שהם מבינים תוך מוכנות להפסיד את כספם, וכמו כן לזכור שמידת הסיכון היא כמידת הסיכוי וכגודל הרווח כך גם גודל הסיכון.

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אתכם

  • אם אין קמח – אין חברה

    דירקטורים, בעלי שליטה, מיעוט ומה שביניהם שני פסקי דין מהעת האחרונה מחדדים את אחריותם של הדירקטורים, הן הדירקטורים מטעם בעלי…

    קרא עוד >>
  • גשש בלש בפעולה- אחריות מקצועית של עורך דין

    פסק דין חדש של בית המשפט העליון בענין רשלנות מקצועית של עורך דיןפסק דין חדש בשל בית המשפט העליון מגביל…

    קרא עוד >>
  • פירוק שותפות עסקית

    שותפים המבקשים לייסד שותפות עושים זאת עם מי שלדעתם החיבור איתו יפיק רווחים ויצמיח תועלת וערך לטווח ארוך. מטבע הדברים…

    קרא עוד >>

מוזמנים ליצור עימנו קשר

תפישת עולמי המקצועית מושתתת על ראיה ארוכת טווח, בבחינת “סוף מעשה במחשבה תחילה”. אין תיק דומה למשנהו, כל אחד הוא עולם ומלואו- ואני לא שוכח זאת לרגע.

שילוב של עומק משפטי ויצירתיות עם הסתכלות רחבה ומתמדת “מבלי להוריד את העיניים מהמטרה”, הם שמעניקים ללקוחותי יתרון “בלתי הוגן” על פני יריביהם.

ליצירת קשר