מאמרים>> אל תהיה שותפי ואל תחשוק בחלקי

אל תהיה שותפי ואל תחשוק בחלקי

האם הסכם למיזם עסקי שעדיין לא הבשיל ולא יצר פעילות יכול להקים חובה של אחד הצדדים לפצות את רעהו? במילים אחרות: האם ניתן לדרוש סעד של פירוק שותפות עסקית ותשלום פיצויים בגין מיזם עסקי שבטרם התרומם וייצר פעילות או הניב הכנסות הגיע לקיצו בגלל סכסוך?

ביחסים שבין שותפות, מעין שותפות וחברה וההבחנות ביניהן דנתי במאמר קודם. פסק דין חדש, ת”א (מחוזי ת”א) 58416-04-19 יואב קוטלרסקי נ’ דניאל שוואב שניתן ביום 2.12.2020 מפי השופט חאלד כאבוב, מספק לנו הצצה נוספת לסוגיה.

במסגרת מיזם עסקי חדשני בתחום האנרגיה נוצר קשר בין יזם בתחום לבין מהנדס בעל ידע ייחודי ומבטיח. הוסכם כי עד מועד מסוים יעבור המיזם – כולל הטכנולוגיה, הקונספט והזכויות שבו וכולל מימון שהתקבל מקרן אמריקאית – לחברה משותפת שיקימו הצדדים. לאחר חודשים אחדים עלו יחסי הצדדים על שרטון. לטענת המהנדס התובע, היזם סירב להעביר את הזכויות במיזם לחברה חדשה אלא ביקש להשאיר את הפעילות בחברה קיימת בבעלותו, באמתלה של שיקולי מס, מה שמהווה הפרה של ההסכם.

במצב זה, הכרה בקיומה של שותפות היא משמעותית במיוחד, כי ברגע שקיימת שותפות ניתן לחייב שותף לקנות את חלקו של משנהו, ואכן המהנדס טען כי בין הצדדים הוקמה שותפות לא רשומה, ותבע סעד של פירוק השותפות העסקית באמצעות מינוי מומחה ועריכת חישוב לרכישה כפויה של צד אחד את חלקו של השני. לטענתו של המהנדס, הוא השקיע זמן רב בחומרים שייצר לטובת המיזם והדגיש שערכם רב. זאת בנוסף למענק מקרן ההשקעות שהוזרם למיזם והוא חלק מנכסי השותפות. עוד הוסיף, כי המיזם שווה 3 מיליון דולר וכי גם המענק התבסס על עבודתו ועל הטכנולוגיה שפיתח שאותה העתיק היזם ואף עשה בה שימוש.

מנגד, טען היזם כי לא הייתה ביניהם כל שותפות, אלא הכוונה הייתה לייסד חברה ועד שהיחסים ביניהם עלו על שרטון הם קיימו פגישות ספורות ומספר התכתבויות, אולם לא הייתה קופה משותפת, הם לא הוצגו בפני צדדים שלישיים כשותפים, לא פעלו במשותף ולא נערך כל הסכם עם ספקים או לקוחות. תרומתו של המהנדס למיזם הייתה מינימלית והוא לא שותף – לא בהיבטי תהליכי העבודה, לא בגיוס מימון מול הקרן ולא בהיבט של גיוס משקיעים.

על מנת ליתן סעד של פירוק שותפות עסקית, ראשית היה על בית המשפט להכריע בשאלה המקדמית האם התקיימו יחסי שותפות בין הצדדים. להלן כמה סממנים המלמדים על קיומה של שותפות: השתתפות הצדדים ברווחי העסק; הצגתם של הצדדים לציבור כשותפים ומשכם של היחסים בין הצדדים, הזכות השווה של הצדדים לנהל את העסק; הזכות ההדדית לחייב האחד את השני בעסק; ההשקעה הראשונית המוטלת על כל אחד מהצדדים; והעובדה שהכנסת שותף או עובד לעסק דורשת את הסכמת הצדדים לשותפות.

לאחר שיישם את הכללים על ענייננו קבע בית המשפט כי לא קמה שותפות בין הצדדים. ראשית חזר בית המשפט על הכלל הגדול שלפיו שותפות, בניגוד לצורות התאגדות אחרות (כגון חברה, עמותה או אגודה שיתופית) אינה דורשת רישום כתנאי לקיומה. מה שקובע הוא יחסי הצדדים בפועל בהתאם למבחנים שצוינו לעיל. שנית, באופן עקרוני, הכלל הוא שצורת התאגדות שאינה שותפות, תשלול קיומה של שותפות משפטית בין הצדדים. עם זאת, במקרים חריגים ניתן יהיה להכיר בקיומם של יחסי שותפות בין בעלי מניות בחברה, במיוחד בחברות פרטיות קטנות, הפועלות הלכה למעשה כ”מעין שותפות”, כאשר הנטל הוא על הטוען לקיומה של שותפות במצב דברים זה. עוד נקבע, כי יחסי הצדדים עד להקמת חברה יכולים להיחשב כשותפות.

בענייננו, הסכם המייסדים בין הצדדים קבע כי תוקם חברה ולא שותפות, משך היחסים בין הצדדים היה קצר. הסכסוך ביניהם התגלע כחמישה חודשים בלבד לאחר החתימה על הסכם המייסדים – כל זאת לפני שהסתיים פיתוחו של המוצר בבסיס המיזם וודאי לפני שהחל להניב רווחים (להבדיל מקבלת מימון לפעילות). יתר על כן, בחינת הסכם המייסדים והתנהלות הצדדים בפועל בזמן אמת, מלמדת כי לא היה ניהול משותף של המיזם לרבות לא שיחות עם משקיעים ואף לא עם הקרן, שכן הקשר איתה נוצר עוד לפני מעורבותו של המהנדס. לצד זאת, המהנדס לא הציג ראיה מכרעת לקוד שפיתח לטענתו וכן לא תמך בחוות דעת מומחה את חשיבותו ומקומו בפעילות המיזם.

שורה תחתונה: המהנדס לא הוכיח כי אכן עמד במחויבותו המרכזית במסגרת הסכם המייסדים בין הצדדים – פיתוח הטכנולוגיה בבסיס המיזם, שעמדה בשורש התקשרותו עם הנתבע בקשר עם המיזם והתביעה נדחתה. היזם חויב בתשלום הוצאות בסך 30,000 ש”ח.

בשולי פסק הדין מודגש כי הוא לא דן בעילות חוזיות בין הצדדים, כגון עילת גרם הפרת חוזה ובאופן סיום היחסים בין הצדדים, שייתכן שמקומם בתביעה נפרדת אלא רק בשאלת קיומה של שותפות.

המסקנה: חשוב לעשות הסכמים טובים, אך חשוב עוד יותר לדעת עם מי אתם עושים עסקים ולתאם ציפיות.

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אתכם

  • מבטחים היזהרו – אי התקנת אמצעי מיגון אינה שוללת כיסוי ביטוחי

    פעמים רבות מוצא עצמו מבוטח מתמודד עם חברת הביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח על מנת לקבל המגיע לו. טענה חביבה…

    קרא עוד >>
  • ההלוואה הגיס והכיס

    פסק דין חדש אודות מספק אבחנה משפטית מענינת בין הלוואה פרטית להלוואת בעלים בחברה מסחרית. סיפור פיקנטי על הלוואה שניתנה…

    קרא עוד >>
  • אחרי המבול? חובת ההגינות של בעל שליטה במכירת חברה

    מאמר על פסק דין שהיכה גלים וממשיך להסעיר את העוסקים בדיני חברות ובמשפט מסחרי- בפעם הראשונה בית המשפט העליון קובע…

    קרא עוד >>

מוזמנים ליצור עימנו קשר

תפישת עולמי המקצועית מושתתת על ראיה ארוכת טווח, בבחינת “סוף מעשה במחשבה תחילה”. אין תיק דומה למשנהו, כל אחד הוא עולם ומלואו- ואני לא שוכח זאת לרגע.

שילוב של עומק משפטי ויצירתיות עם הסתכלות רחבה ומתמדת “מבלי להוריד את העיניים מהמטרה”, הם שמעניקים ללקוחותי יתרון “בלתי הוגן” על פני יריביהם.

ליצירת קשר