מאמרים>> אין חוכמה כחוכמה בדיעבד

אין חוכמה כחוכמה בדיעבד

פרופסור לתנ”ך, רופא ועורך פטנטים הופכים לשותפים בחברה סטארט-אפ בתחום הביו-טכנולוגיה. התחלה של בדיחה? לא! זהו מקרה אמיתי שנדון לאחרונה בבית משפט. פסק הדין ת”א (מחוזי ת”א) 26028-01-19 תומאס קראפף נ’ אייל ברסלר, ניתן ביום 7.2.2021 מפי סגן הנשיא, השופט חאלד כבוב.

וזהו סיפור המעשה: התובע, פרופסור למקרא, השקיע בחברת ביו-טכנולוגיה שעסקה בשיווק, ייצור ופיתוח של אביזר רפואי חדשני. הנתבעים הם מייסדי החברה, היזמים ששימשו גם כנושאי משרה ודירקטורים, שאחד מהם הוא רופא והשני עורך פטנטים. אולי כאן כבר אפשר היה לנחש שהחיבור בין אנשים מעולמות שונים שיש ביניהם פערי הציפיות, לא ייגמר טוב…

בשלב מסוים הסתבכו העניינים; התברר כי יש צורך בייצור מחדש של האביזר עקב כשל בייצור שגרם לזיהום. המדובר בתהליך שנעשה על ידי ספק משנה של החברה, חברה חיצונית (על כך בהמשך) וייצורו מחדש של האביזר כרוך כמובן בעלויות גבוהות לא מתוכננות. מצב הדברים הביא את החברה לצומת גורלי: או פירוק מרצון וחיסול המיזם או הזרמת כספים נוספים לצורך המשך קיומה של החברה.

לאחר דין ודברים הוחלט באספה הכללית על פירוק מרצון של החברה (אף שבמועד הגשת התביעה עדיין לא פורקה החברה).

בהתאם, הגיש התובע תביעה נגד שותפיו וטען כנגדם טענות מן הגורן ומן היקב, בהן הפרת חובות האמונים והזהירות; ניגוד עניינים, המתבטא בכך שהעסיקו מנכ”לית בחברה בהיקף של 50% משרה (היא עבדה גם ב-50% משרה בחברה אחרת שקשורה לנתבעים); עוד טען כי הסתירו ממנו את מצבה הפיננסי הקשה של החברה; שהתרשלו בניהול החברה, שכן עסקו בעבודות נוספות ונוסף על כך, שלא תבעו את ספק המשנה החיצוני שהאביזר הרפואי שייצר לא היה תקין ועוד.

בית המשפט בחן את הטענות לאור הכלל הגדול בדיני חברות: כלל שיקול הדעת העסקי שעליו כתבתי במאמר קודם (24.10.2020), ולפיו נהנים הדירקטורים ונושאי המשרה מ”חזקת התקינות”. כל עוד הם מפעילים שיקול דעת בפעילותם לטובת החברה, בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתם בשיקול דעתו.

באשר להעסקת המנכ”לית בחצי משרה – בית המשפט דחה טענה זו, וקבע שבזמן אמת היה התובע מודע לכך, וכן שהעובדה שהמנכ”לית הועסקה ב-50% משרה דווקא היטיבה עם החברה, עם קופתה המצומצמת ועם הרצון להימנע מעלויות נוספות.

באשר להסתרת מצבה של החברה ממנו – טענה זו נדחתה, שכן לבית המשפט הוצגה הודעת דוא”ל שנשלחה אליו ממנכ”לית החברה ובה הודיעה לו כי הכסף אוזל. נוסף על כך, כלל לא הייתה חובה להעביר לתובע את המידע היות והוא היה רק בעל מניות, להבדיל מדירקטור או נושא משרה (הערה: בעל מניות זכאי לקבל רק את המידע הספציפי שמוגדר בחוק החברות).

באשר לטענות לרשלנות – בנסיבות העניין קבע בית המשפט כי כאשר מדובר בחברת הזנק, סטארט-אפ, קטנה, בתחילת דרכה, הרי שהתובע ידע בזמן אמת שהנתבעים עוסקים בעוד פרויקטים ועבודות והעלאת הטענות בדיעבד אומרת דרשני. באותו אופן נדחתה הטענה, כי הנתבעים שגו כאשר לא הגישו תביעה כנגד ספק החברה בגין הפגם בייצור האביזר, שכן מדובר בהחלטה סבירה, במסגרת שיקול דעתם העסקי, לחסוך במשאבי החברה ולא לנהל הליך משפטי, ממושך ויקר, לאור אומדן הסיכונים והסיכויים שבניהול התביעה. עוד הודגש, כי את עיקר הנזק ספג באופן אישי עורך הפטנטים שהעניק שירותים חינם לספק החיצוני.

טענות נוספות שטען התובע כגון קיפוח המיעוט והפרות חוזיות נדחו אף הן בהיעדר הוכחה לכך מצד התובע. בסופו של יום, התביעה נדחתה והתובע חויב בתשלום 60,000 ש”ח הוצאות משפט.

הלקח שניתן ללמוד מכך: רצוי מאוד לבחון בשבע עיניים הגשת תביעה. פעמים רבות חוות דעת משפטית שלא להגיש תביעה עולה הרבה פחות ושווה הרבה יותר, מאשר המלצה למה כן לתבוע. מי שכבר הפסיד את כספו, צריך לדעת שלא ניתן לבצע “הנדסה הפוכה”, ובדיעבד “להלביש” כישלונות עסקיים בלבוש משפטי. יזמות עסקית היא בעסקים ולא דרך בית המשפט באמצעות תביעות פוסט-מורטם שמועלות בדיעבד נגד ההתנהלות העסקית.

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אתכם

  • אחרי המבול? חובת ההגינות של בעל שליטה במכירת חברה

    מאמר על פסק דין שהיכה גלים וממשיך להסעיר את העוסקים בדיני חברות ובמשפט מסחרי- בפעם הראשונה בית המשפט העליון קובע…

    קרא עוד >>
  • כסף קל – הפסדים קשים

    קוראי המאמרים שלי כבר רגילים לפרשיות שאני מביא ושעניינן אובדן השקעות מסוכנות, שמצאו דרכן לבית משפט. המשותף לכולן: הרצון לעשות רווחים…

    קרא עוד >>
  • לא נאמן עלי- אחריות בנק למעילה בחשבון נאמנות

    פסק דין חדש קובע אחריות של בנק במקרה של מעילה בחשבון נאמנות. בנק חוייב לשלם מאות אלפי שקלים בגין מעילה…

    קרא עוד >>

מוזמנים ליצור עימנו קשר

תפישת עולמי המקצועית מושתתת על ראיה ארוכת טווח, בבחינת “סוף מעשה במחשבה תחילה”. אין תיק דומה למשנהו, כל אחד הוא עולם ומלואו- ואני לא שוכח זאת לרגע.

שילוב של עומק משפטי ויצירתיות עם הסתכלות רחבה ומתמדת “מבלי להוריד את העיניים מהמטרה”, הם שמעניקים ללקוחותי יתרון “בלתי הוגן” על פני יריביהם.

ליצירת קשר